מכתבים נבחרים לרן גיבור סדרת יד הפלא

מבחר מהמכתבים המדהימים שנוטעים בי מוטיבציה להמשיך בכתיבה.

מצ"ב טיפה מ-ים המכתבים המתקבלים מילדים.

מכתבים נבחרים

שלום, רן השמנמן. מדברת איתך ילדה ושמה נעמי מכיתה ג'1.  גם אני לא מקובלת בכיתה, כמוך, אבל בכל זאת יש לי חבר ואני חושבת שזוהר אביב מעבירה בספרים שלה משהו שלא מוצאים בספרים אחרים, ואני התרגשתי נורא לקרוא את הספרים שלך.

יש לי סיפור מעניין, אשמח עם תקשיב. אז ככה: יום אחד הלכתי לבי- הספר והיה לי שיעור ספרייה. הלכתי להחליף ספר ולא היה לי מה לקחת, אז המורה שלי הציעה לי לקרוא את 'יד הפלא', ואני לא אוהבת לקרוא ספרים, אבל לא היה לי נעים להגיד לה לא, אז קראתי אותו ופתאום פשוט התמכרתי ולא יכולתי להפסיק. אז קראתי וקראתי וקראתי, ועכשיו אני פתאום אוהבת לקרוא ספרים. וזה קרה בזכותך ובזכות הספר, אז תודה, להתראות, ואני אשמח עם תחזרי אלי עם תשובה או עם משהו להגיד לי. תודה ושוב ביייייייייי!!  

***

לרן השמנמן,שלום!

אני מלנה שוסטרמן מאשקלון, ואני רוצה להגיד שאתה גיבור. מעליבים אותך ואתה מתעלם, וגם בגלל שאתה עוזר לאנשים אתה גיבור, לא בגלל היד שלך, אלא בגלל עצמך והרצון שלך לעזור לאחרים. וגם יש לי ילדה בחוג שלי שכל הזמן מעצבנת את כולם, ולאחר שקראתי את סדרת 'יד הפלא' הכרתי אותה יותר והתחברנו ונהיינו חברות מאוד טובות.

***

לרן השמנמן שלום,

שמי אמאי פרנקל, אני בת תשע וחצי מכפר סירקין.

אני רק רוצה להגיד שבזכות כל מעשיך הטובים בספרים, השתניתי מאוד. בכיתה יש לנו ילד עם הפרעות קשב, והרבה ילדים לא מתייחסים אליו. אחרי שקראתי את סדרת 'יד הפלא', הבנתי שגם אם הוא שונה, הוא עדיין בן-אדם והוא יכול להיות חבר טוב ולפרגן, בדיוק כמו כולם. 

אמאי.

***

שמי סיוון , אני בת שתים-עשרה ואני גרה בנתניה.

קראתי את כל הספרים בסדרת 'יד הפלא', וזה תמיד מעניין ומסקרן מאוד. בכל פעם שאני קוראת את הספרים, אני נשאבת לחוויה מעניינת ומלמדת העוסקת תמיד סביב הלקח החברתי החשוב ביותר: גם אם חברך שונה, תתייחס אליו בצורה שווה, ואולי אף יותר, וזוהי דוגמא לאחד הדברים שלמדתי ממך.

דבר אחרון, רציתי לומר לך שאתה גיבור. אתה גיבור לא בגלל יד הפלא שלך, אתה גיבור בגלל היכולת המיוחדת שיש לך. למרות שצוחקים עליך אתה מתאפק לא לכעוס על איך שצוחקים עליך, ועם זאת אתה גם עוזר לכולם.

אוהבת מאוד את ספריך,

                                                           סיוון מספין.

***

שלום לך, רן!

שמי אורטל   ואני גרה בנתניה.

אני רושמת לך את המכתב הזה משום שאני רוצה להודות לך. אתה לימדת אותי לקבל את השונה, אף על פי שזה קשה. קראתי את כל הספרים שלך ואני רוצה להגיד לך שאתה ממש גיבור. איך שאתה מתגבר על כל מה שקורה סביבך, על כל אלה שצוחקים עליך. אתה פשוט מצליח להתמודד, אפילו שזה קשה, אתה לא מוותר וזה אחד מן הדברים שלמדתי ממך.

ולך, זוהר אביב, רציתי גם להודות משום שדרך ספרייך ישנם ילדים שמשנים את דפוס התנהגותם כלפי ילדים שהם לא כל כך מקובלים, וכך בעצם תופסים שתי ציפורים במכה אחת: גם עוזרים לילד שנקלע למצב מסוג זה, וגם מתנהגים כמו אנשים טובים.

אוהבת את ספריך,

אורטל.              

***

שלום זוהר,

קראתי את ספרי 'יד הפלא', וכשקראתי את 'יד הפלא 8' ראיתי שמסופר על ילדה סוכרתית (חולה בסוכרת נעורים). וגם אני כזאת. הכול קרה כשהתחלתי לא להרגיש טוב. לא אכלתי, רק שתיתי, והמון, והרגשתי צורך ללכת לשירותים כמעט כל הזמן. הבנתי שכמו שאלונה סיפרה על המחלה, היא הרגישה יותר טוב עם עצמה והאחרים הרגישו טוב איתה, ולדעתי זה מה שאני הולכת לעשות.

עמית דנינו

***

שלום, שמי דניאל עובדיה ואני בן עשר. רציתי להגיד שקראתי את כל הספרים שלך עד 'יד הפלא 7'. בכל ספר נמתחתי מחדש. רציתי להחמיא לך שבכל ספריך לא השתמשת באלימות. פעם הייתי מרביץ הרבה, ומאז שהתחלתי לקרוא את ספריך אני משתפר. כל פעם שאני גומר ספר של 'יד הפלא', אני רץ לקחת עוד ספר מהספרייה. אני נהנה לקרוא את ספריך. תכתוב עוד בבקשה.

***

לרן השמנמן (ידה).

קראתי את ספריך ונהניתי מכל רגע. ב'יד הפלא 5' למדתי שאם יש ילד/ילדה לקויי ראייה או חירשים, זה לא אומר שהם מיוחדים. יש ילדה בכיתתי שהוריה חירשים. תמיד חשבתי שיש לילדה זאת ולאחיה בעיה ענקית, אבל אחרי שקראתי את ספריך הבנתי שגם אם הם חירשים, היא עדיין יכולה לדבר איתם בשפת הסימנים, ואביה עובד כמו כל אחד, ואמא שלה לומדת כמו מישהי רגילה. ותמיד חשבתי שעיוורים לא יכולים לראות סרט, לקרוא ספר, לשחק כדורגל,  ולחיות כמו ילד רגיל. אבל שמעתי שיש להם אוזניות מיוחדות, שמפרטות להם איך נראית הדמות, מהי אומרת והכול, ושיש כתב ברייל ויש כדורים מיוחדים עם פעמון, וכך הילד שומע את הפעמון וחי כמו ילד רגיל. וגם כתבתי שיר על 'יד הפלא'.

ממני, אופיר קריספין

***

לידה היקר.

קראתי את הספרים שלך. את הספר הרביעי הכי הרבה אהבתי, בגלל שגם לי יש בעיה קטנה. לי יש בעיית כתיבה וריכוז. לפעמים אני מרגישה כמו רן שאני קצת שונה. וגם אני הולכת לכל מיני פסיכולוגיות, מורות מתקנות, וגם אני לוקחת ריטלין. למרות שאני גדולה (בכיתה ג'), עדיין יש לי בעיות.

בזכות הספר הבנתי שלכל אחד יש את הבעיות שלו, את השוני שלו, ולפעמים השוני הזה בעצם עושה אותנו מיוחדים.

מבר, בת שמונה

***

זוהר שלום,

ראשית אני רוצה לציין את תרומתם של ספרי סדרת 'יד הפלא' להעלאת בעיות ודרכי התמודדות עם נושאים חברתיים.

עקב כך  שלבר קשה לקרוא הרבה, אני מקריאה לה את הספרים והם מהווים לנו בסיס לשיחה.

בר נמצאת בראשית דרכה להתמודד עם הקשיים שלה, והסיפור על דניאל עזר לחדד את הנקודה שהקושי הוא לא המהות של בר אלא משהו אחר (שולי / חיצוני), קשה לי למצוא את ההגדרה המדויקת.  

הבנות מאוד מתרגשות מרעיון פרסום המכתבים שלהן.

בתודה מראש,

שירלי  (האמא)

***

לרן השמנמן

קראתי עליך ומאוד נהניתי. אני בלי קושי, אבל אחות שלי כן. עכשיו אני מבינה שלפעמים אולי צריך להעלים את הכעס ולהיות סבלני למי שיש קושי.

תודה על סיפור נהדר של 'יד הפלא'.

שלו, באר טוביה. בת שש וחצי

***

לרן השמנמן (ולזוהר אביב כמובן),

אני רות בן-ארי ואני גרה בכפר סבא. אני קצת חדשה ב'יד הפלא', אבל כל פעם שאני קוראת אחד מספריך, אני מרגישה שאני נכנסת לתוכם (כי לא בכל ספר זה קורה. זה כזה מיוחד, רק אצלך).

אני למדתי מסדרת 'יד הפלא 'המון... כשקראתי את 'יד הפלא 7', הרגשתי איך עוד רגע אני פורצת בבכי (במיוחד בפרק האחרון), אך גם הרגשתי איך עוד רגע אני עומדת להתפקע מצחוק.

זוהר, אני ממש אוהבת את הספרים שלך, כי לפעמים יש קטעים עצובים שאני פשוט רוצה לבכות, אבל את לא ממשיכה עם הקטע העצוב עד סוף הספר, את כותבת קטעים ממש יפים,שמחים ומצחיקים.

ובאמת מגיעה לך מחמאה גדולה שאת סופרת כזו נפלאה, אז... תודה רבה!!!

בהערכה ובאהבה גדולה,

רות    

***

שלום לרן השמנמן ולסופרת אביב זוהר,

שמי אוריה זגמן, בן אחת-עשרה ממצפה דני, ורציתי להגיד שאני ממש נהנה מהסדרה שמלמדת לקח ממש חשוב, שהמראה לא חשוב וגם לא רק האופי, אלא התוכן שמכיל הגוף של אותו בן-אדם.

יש לנו גם ילד שאני רק אגיד שהוא קצת שמן, ואני התחלתי להתייחס אליו יותר טוב מאז שהתחלתי לקרוא את הסדרה :)

יופי של סדרה, תודה.

***